זרד ואח' נ' וי אפ ישראל (אפארל) בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת משיבה 3 (להלן: "המשיבה"), להעברת הדיון בהמרצת הפתיחה לדיון בהליך של סדר דין רגיל.

המדובר בהמרצת פתיחה בה התבקש בית המשפט להצהיר כי המיטלטלין המצויים בביתם של המבקשים, הינם בבעלותם בלבד, ולכן המשיבים אינם יכולים לפעול בהליכי עיקול מיטלטלין בתיקי ההוצאה לפועל שפתחו נגד בתה של מבקשת 1 מנישואיה הקודמים. בנוסף, נתבקש ביהמ"ש להורות על השבת הסכום ששולם ע"י המבקשים בסך 20,000 ₪ במסגרת תיק ההוצל"פ בו הזוכה היא המשיבה.

2.לטענת המשיבה מאחר שבנוסף לסעד ההצהרתי בדבר בעלות במיטלטלין התבקש סעד כספי שאינו מיועד לבירור במסגרת של המרצת פתיחה, על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, ולהורות על העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל ותשלום האגרה בהתאם.

3.המבקשים התנגדו לבקשה וטענו כי הסעד הכספי הינו סעד נלווה ופועל יוצא מהסעד ההצהרתי בדבר בעלותם במיטלטלין. לטענת המבקשים, ככל שיקבע ביהמ"ש כי המדובר בבעלותם במיטלטלין, אין כל שאלה בדבר חובת השבת הכספים לידיהם.

דיון:

4.הלכה מפורשת היא שהמרצת פתיחה אינה מיועדת לקבלת סעד כספי. (ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, עמ' 485). בהתאם לפסיקה, בתי המשפט לא יתנו יד למתן סעד הצהרתי, מקום שמהות התביעה היא כספית, וזאת גם אם לא נתבע במפורש סעד כספי. כאשר בעל דין מבקש לעקוף את הצורך בהתדיינות ישירה ועניינית על המחלוקת בין הצדדים, לא יינתן לו הסעד ההצהרתי המבוקש: "אין להעניק סעד הצהרתי במקום בו נראה שההצהרה היא תחליף לתביעה כספית" (ע"א 279/82 פרידברג נ. עיריית תל-אביב-יפו פד"י לט (2) 502).

במקרה דנן, אפילו אין המדובר בסעד כספי משתמע, אלא המבקשים עתרו מלכתחילה לסעד כספי, נוסף על ההצהרה. לפיכך ומאחר שכאמור ברישא לבקשה וסעיף 19 לבקשה התבקש סעד כספי, לא ניתן לברר את טענותיהם במלואם בהליך של המרצת פתיחה.

אציין, כי המבקשים הפנו בתגובתם לה"פ 50786-07-10 ביריאן נ. בנק לאומי ואח'. התנהלות המבקשים בהפניה זו אינה ראויה (!) שכן פסק הדין שניתן שם שונה. ביהמ"ש העליון ברע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ. ביריאן, דחה את הנמקת ביהמ"ש המחוזי שם וקבע כי ככל שבידי התובע לתבוע סעד אופרטיבי, לא ייעתר ביהמ"ש לסעד חלקי בלבד, של הצהרה, אלא אם כן קיים אינטרס לגיטימי לפצל את הדיון.

ביהמ"ש קבע כי דרך המלך היא להגיש תביעה כספית, תוך תשלום האגרה המתאימה ובמסגרת תביעה מסוג זה לתבוע את הסעד ההצהרתי המתחייב על מנת להכריע בתביעה הכספית.

במקרה דנן, כאמור הסעד הכספי נתבע במפורש במסגרת המרצת הפתיחה ומשכך היא אינה ראויה להתברר בהליך זה.

5.יחד עם זאת, המשיבים להמרצת הפתיחה הינם זוכים רבים (13 משיבים), שפתחו תיקי הוצאה לפועל כנגד הבת ובמסגרתם צפויים להינקט הליכי עיקול כנגד המיטלטלין נשוא המרצת הפתיחה. בנסיבות העניין, משרק ביחס למשיבה נתבע סעד כספי של השבה, סבורתני כי קיים אינטרס לגיטימי לפצל את הדיון ולאפשר למבקשים לקבל תחילה סעד הצהרתי, אשר אם יינתן, ימנע מהזוכים הרבים בתיקי ההוצל"פ לפעול לעיקול המיטלטלין, אשר נטען בבקשה כי הם של המבקשים.

(זאת ועוד, הכספים שנתבעה השבתם מהמשיבה, הינם כספים ששולמו בתיק הוצל"פ וגם לפיכך, יתכן כי ככל שיינתן הסעד ההצהרתי, יוכלו המבקשים לעתור להשבת הכספים במסגרת תיק ההוצל"פ (ראה סעיף 20 לחוק ההוצל"פ) .

6.לאור כל האמור, ניתנת למבקשים שהות של 5 ימים להגיש כתב תביעה מתוקן בהליך של סדר דין רגיל במסגרתו יתבע גם הסעד הכספי תוך תשלום אגרה מתאימה.

ככל שלא יוגש כתב תביעה מתוקן במועד כאמור לעיל, ימחק הסעד הכספי הנתבע מהמרצת הפתיחה והיא תידון כהמרצת פתיחה לסעד ההצהרתי בלבד.

לאור מועד הדיון הסמוך, המזכירות תעביר החלטה זו בפקס לצדדים עוד היום ותוודא טלפונית קבלתה.

לתזכורת בעוד 5 ימים.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: